You are currently viewing מפתח להצלחה: להצליח דרך ביסוס אמון ויישום חוק ההדדיות
מפתח להצלחה

מפתח להצלחה: להצליח דרך ביסוס אמון ויישום חוק ההדדיות

מפתח להצלחה בעסקים


מפתח להצלחה זה היכולת ליצור אמון בינך לבין קהל המטרה שלך, אבל לפני שהבנתי את זה התקשתי מאוד.

כשהחלטתי שאני יוצא לחיים עצמאיים בבתחום שיווק שותפים נתתי לזה חודש, גג חודשיים, אמרתי לעצמי שחודשיים זה בטח אמור להספיק כי זה מה שהרגיש לי נכון.

זאת הייתה תקופה מוזרה מאוד כי מצד אחד מאוד נהניתי מהלמידה, מהניסויים והגילויים. מצד שני והפחות נעים, זאת הייתה תקופה ארוכה ובלי יותר מידי הצלחות כי זאת הפעם הראשונה שהחלטתי לנסות לעשות כסף בשיווק אינטרנטי.

לא היה לי מושג אם מה שאני עושה הוא נכון או לא וחשבתי שאחרי כמה מאמרים וסרטוני YouTube כבר תפסתי את העניין ופשוט קפצתי על זה וכ-4 חודשים אחרי, אני מופסד בכמה אלפי שקלים ומרוקן לגמרי מהאנרגיות המדהימות שדחפו אותי בהתחלה.

הרגשתי מובס והודיתי שאני כנראה לא בנוי לזה, שזה לא בשבילי והכי מתסכל היה לשמוע על אחרים שמעלים תמונות וצילומי מסך של חשבונות ה-PayPal המתמלאים שלהם.

מפתח להצלחה מספר 1 הוא לא להרים ידיים


אני הרמתי ידיים!!!

אבל רגע… הרגשתי כימיה מדהימה עם התחום ואני אוהב את זה הרבה יותר מהתחום שלי בזמנו כמנהל IT, תחום שעסקתי בו כבר 17 שנה.

נכון שנפלתי ובכל זאת החודשים האחרונים היו מדהימים. הם היו כל כך מרעננים, הייתה תחושה של התחלה חדשה והרגשתי שאני משתפר מיום ליום מקצועית אבל יותר חשוב, במובן האישי, השתפרתי כבן אדם.

השתפרתי בלהבין את עצמי ואת הסובבים אותי כי בצרכנות יש המון פסיכולוגיה וחשוב להבין למה בני אדם חושבים ולמה הם מתנהגים בצורה שהם מתנהגים ודרך ניסיון להבין אנשים אחרים התחלתי להבין יותר את עצמי.

אין סיכוי שאני מוותר על זה!


אני פשוט עושה משהו לא נכון ומפתח להצלחה זה להבין מה אני לא עושה נכון ולתקן.

אולי צריך למצוא תכנית עבודה חדשה, שיטה.

הפתרון חייב להיות בצורת החשיבה שלי והפעולות שהיא מייצרת.

"לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה שהשתמשנו כאשר יצרנו אותם".

"הגדרה של אי שפיות:
לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות".

אלברט איינשטיין הגדול אמר את שני הדברים האלה וזה כל כך חכם והגיוני.

גורם לך לחשוב, לא?

מסתבר שתת המודע שלנו הוא כל כך מוזר כי משום מה רוב הזמן הוא חושב שכולם טועים חוץ ממנו. גם כשהוא חווה נפילה אחרי נפילה וכישלון אחרי כישלון, הוא עדיין יגיד שהוא היה בסדר, גורמים שלא תלויים בו הם אלה שגרמו לו ליפול.

ויש עוד עניין דפוק לגמרי אתו. כשהוא מתרגל לעשות משהו בצורה מסוימת, גם אם היא מזיקה לו בטווח הרחוק, הוא פשוט לא מסוגל להפסיק. ומה שמעניין אותו זה התחושה הנעימה, המפנקת והנוחה עכשיו וברגע זה.

הוא לגמרי לא רואה או לא מבין או גרוע מזה, מתעלם מהאפשרות שיש דרך אחרת טובה יותר.

עזרה מגיעה מהמקומות הכי לא צפויים


חיפשתי עזרה ופגשתי הרבה אנשים מדהימים שלימדו אותי ועזרו לי להבין וליישם אבל את "ההארה", הרגע שבו "האסימון נפל לי" קבלתי בזכות החברה הכי טובה שלי, השותפה שלי בכול דבר, ליאורה אשתי.

תחום ההתמחות שלה הוא פסיכותרפיה גופנית והיא מבינה דבר אחד או שניים על פסיכולוגיה והתנהגות.

עכשיו לפני שנמשיך, צריך שתדעו כמה דברים עליה:

  • היא אוהבת לטפל, לעזור, להעניק ולתת מעצמה לאחרים.
  • היא תצא מגדרה כדי לעזור לכל מי שצריך.
  • הדחף שלה לעזור מחווט אצלה בראש ברמה של אובססיה.

אני משתדל לזרום עם העניין הזה אבל יש מצבים שזה קורה ממש בצורה מוגזמת (או כך חשבתי) והאמת היא שבעבר זה הקפיץ לי את הפיוזים.

היום אני מודע לזה ומודה שזה לא היה כל כך חכם מצדי. ראיתי בזה חולשה.

אגב, אני עובד על זה והשתפרתי המון.

הזמן שבו דברים התחילו להשתנות


יום אחד היא התחילה לטפל בנערה צעירה. נערה שהתקשתה בלהתחייב, בלהציב ובלהתמודד עם גבולות ובהצבת יעדים ומטרות ועל לבצע ולהשלים אותן לא היה בכלל מה לדבר.

היו לה בעיות חברתיות והיא לא הסתדרה עם ההורים שלה ושעות על גבי שעות ליאורה ישבה איתה בסבלנות, נלחמה ולא ויתרה עליה.

היא הקשיבה לכל מילה שיצאה מפיה ובחנה כל תנוחה ותנועת גוף ולו הגם הקטנה ביותר כדי להבין אותה טוב יותר. כדי להבין מה עובר עליה ומה בעצם מוביל את חייה לבלגן המטורף בבית, עם המשפחה, בבית הספר, עם החברים ועם החבר.

האמת היא שההתחלה הייתה סיוט. היא הייתה קובעת ולא מגיעה, מפגש מופיעה ושניים אחרי זה לא מגיעה ואז נעלמת לחודש ופתאום יוצרת קשר.

מאוחר יותר ליאורה הבינה שהנערה בוחנת אותה ושבעצם היא רוצה לבדוק מי זאת "הליאורה" הזאת?

מה הקטע שלה? וכמה היא נחושה לעזור לה? והאם היא תרים ידיים ותוותר עליה?

כמובן שלא!

ליאורה התקשרה אליה ואל ההורים שלה ושאלה לשלומה והיא הבהירה להם שהיא תמשיך להיות נודניקית כי היא התחייבה שהן נשארות יחד עד הסוף ומבחנתה, אין סיכוי שהיא מרימה ידיים ומוותרת עליה.

בשלב הזה הנערה התחילה להבין עם מי יש לה עסק והנושא הזה של החיסורים והאיחורים התחיל לאט להעלם.

ליאורה הייתה אמורה לקיים מפגשים של שעה בשבוע איתה ושמתי לב שהיא מאריכה את מפגשים לשעה וחצי ולפעמים גם לשעתיים.

כעסתי, זאת אומרת, מילא לתת לה חצי שעה נוספת ואני מוכן אפילו לזרום גם עם שעה שלמה נוספת. אבל צריך להבין, היא קיבלה את הנערה ללא תשלום במסגרת פרויקט מיוחד בעיר שלנו שדרכה המטופלים מקבלים עשרה מפגשים בחינם.

עכשיו, עם הנערה הזאת, עשרת המפגשים הראשונים של אותו הפרויקט כבר עברו מזמן.

אנחנו הפסדנו כסף!

לליאורה אין קליניקה פרטית. היא שוכרת ומשלמת על מקום עבור כל מטופל בנפרד והיא יוצאת לפגוש אותה בשעות הערב המאוחרות, בסביבות שמונה וחצי – תשע, אחרי שהילדים שלנו נכנסים למיטות והולכים לישון.

היא חוזרת תשושה בשעה אחת עשרה כאשר בחמש בבוקר היא צריכה כבר לקום.

שאלתי יום אחד "מה גורם לך לעשות את זה?"

"אין לה אף אחד…"
"אני היחידה שהיא סומכת עליה…"
"אני חייבת לעזור לה!"

בנקודה הזאת קלטתי!!


מוכרת לך ההרגשה הנפלאה הזאת שכל החלקים של הפאזל שמרחפים לך בראש פתאום מתחברים ויוצרים תמונה ברורה?

ליאורה לא מוותרת עליה והנערה מחזירה לה באותה הנחישות והמחויבות כי היא הבינה שיש לה עכשיו אדם בחייה שנלחם עליה וזה שווה לה הכול.

זה שווה את המפגשים בשעות המאוחרות, את החיטוט בפצעים הטריים והישנים, את ההתמודדות איתם ועם הגילויים והתובנות שעולות בכל מפגש.

זה שווה לה גם את החסמים והנסיגות לאחור שצצות מידי פעם.

למה?

  • כי היא לא מרגישה שהיא בודדה יותר.
  • מישהו סוף סוף מבין אותה או לפחות מנסה להבין אותה.
  • מישהו נותן לה במה ומקשיב לה.
  • מישהו נותן לה להתבטא ולומר את מה שהיא באמת רוצה לומר.

אני בטוח שאם בשלב הזה ליאורה הייתה אומרת לנערה שמעכשיו המחיר למפגש יהיה 300 ₪ (מחיר ממוצע שנהוג לגבות על שעת טיפול), היא לא הייתה חושבת פעמיים ומסכימה.

נכון שאלה ההורים ששילמו עבורה את המפגשים אבל חשוב להבין שהמצב של הנערה משפיע על כל המשפחה ולא רק עליה וגם ההורים מרגישים ורואים את התוצאות והשינוי המשמעותי שהבת שלהם עוברת עובד גם עבורם ולטובתם.

אני בטוח שגם להם הוצאה של 300 ₪ למפגש הייתה הוצאה מקובלת ולמטרה נעלה והם לא היו מוותרים בקלות על המהפך המדהים שהבית והמשפחה שלהם עברו.

טוב, נראה לי שבשלב הזה כבר שאלת את עצמך את השאלה, מה הקשר בין ליאורה, הנערה, פתיחת עסק ושיווק אינטרנטי?

איך כל זה מתחבר יחד?

והתשובה היא שאת המקרה של ליאורה אפשר לסכם במילה אחת – אמון.

המפתח להצלחה הוא ביצירת אמון!


יצירת אמון באמצעות נתינה.

  • אמון בינך לבין הלקוחות שלך שווה הרבה יותר מכסף.
  • דרך יצירת אמון יש לך את הכוח להפוך כל אדם לאוהד מושבע שלך.
  • האמון מגדיל את הסיכוי שלקוח יבצע רכישות עתידיות.

אמון הוא הבסיס ועמוד התווך של כל מערכת יחסים בריאה בין בני אדם בכל אשר הם ומה שבעצם הבנתי הוא שהגישה שלי הייתה לא נכונה. המנטליות והאופי שלי לא היו מכוונים כי הם האזינו בכלל לתדר הלא נכון.

ומאז, במקום לחשוב:

  • "מה אני מרוויח מזה?"
  • "איך אני עושה כסף באינטרנט?".

והשאלה שמנחה אותי היא…

איך לעזור לאנשים דרך העסק שלי?

המפתח להצלחה הוא בלהבין איך אני יכול לעזור לאנשים


לקחתי מחברת ועט, התיישבתי והתחלתי לרשום כי רציתי להבין מה היא התשוקה שלי, מה הוא הנושא או התחום שאני מרגיש אליו אהבה. על מה אני חושב ומדבר בלהט.

והכי חשוב הוא שניסיתי להבין מה הוא התחום שבו אוכל לספק את העזרה והתמיכה בצורה האכפתית ביותר שמגיעה מתוך רצון אמתי של להעניק עזרה וערך בתחום שבאמת יגשים חלומות של אנשים.

לכל אדם יש ידע בנושא כלשהו שכל החברים והמשפחה פונים אליו בשאלות ובבקשת יעוץ בתחום המסוים הזה.

מה אתך?…

שאלת כבר את עצמך?

מה התחום שיש לך בו יכולת אמתית לעזור לאנשים בצורה טובה יותר מהרוב?

צפו בסרטון הבא שבו אני מרחיב על יצירת האמון…

העוצמה האמתית נמצאת ביכולת שלך להגיע לקבוצה של אנשים בעלי מטרה, חזון, בעיה או חלום משותף ולספק להם עזרה ותמיכה כדי להגשים את החלום שלהם.

המפתח להצלחה מספר 3 – עיקרון ההדדיות


עכשיו בבקשה לשים לב…

אם יש משהו שאפשר להגדיר אותו כ"עיקרון מספר 1 להצלחה" או "המפתח להצלחה" (או לפחות אחד מהכללים להצלחה) אז קראת אותו הרגע.

הוא חלק בלתי נפרד מחוק המשיכה והוא משפיע על כל תחום בחיים:

  • בתחום המקצועי.
  • בתחום המשפחתי.
  • בתחום החברתי.

במונחים של התנהגות חברתית לעיקרון הזה יש שם:

  • בעברית הוא נקרא עיקרון ההדדיות.
  • באנגלית שמו הוא Reciprocity.

אפילו מכיוון הדת אפשר למצוא התייחסות לעיקרון המדהים הזה והוא מאוד מזכיר את גמילות חסדים רק הפוך, לא לגמול בחסד אלא להתחיל עם חסד.

זה לקחת ולשדרג את "אל תעשה לחברך את מה ששנוא עליך" ולהפוך אותו לפי 10 חזק יותר "תעשה לחברך את מה שאהוב עליו".

העיקרון הזה בעצם אומר שאנחנו בני האדם מרגישים צורך להחזיר במעשה חיובי על מעשה חיובי שבוצע כלפיהם ובתגובה למעשים טובים כלפינו אנחנו ננהג בצורה נחמדה יותר.

אנחנו מרגישים דחף להחזיר ולתגמל, אם זה בצורת תשלום, בצורת מעשים, מתנות ושיתוף פעולה, אז אם נתחיל לעשות טוב לאחרים, נקבל חזרה פי כמה וכמה.

העיקרון הזה חזק מאתנו. אנחנו מתוכנתים לפעול כך כי זה מופעל ע"י המוח ההישרדותי שלנו.

למה?

כדי לקבץ יחד אנשים בעלי השקפת עולם דומה.

למה?

כי אחרי מאות מיליוני שנים של ניסוי, טעיה, התפתחות ואבולוציה הטבע הבין שלקבוצה יש יתרון ברור על יחיד.

להקת זאבים מתפקדת טוב יותר בהתמודדות מול סכנות, בהגנה על הלהקה, בציד ובפתירת בעיות מאשר זאב בודד יחיד.

אותו הדבר גם עם קבוצה של בני אדם.

לכן אנחנו בעלי דחף טבעי להיות מקובצים לשבטים, קהילות, ישובים, ערים ומדינות כאשר הדחפים הבסיסיים שמניעים אותנו (ובעצם את כל היצורים החיים) הם ביטחון, היתרבות והישרדות.

עיקרון ההדדיות הפך להיות הדרך הטובה ביותר של בני האדם להתחבר אחד לשני כי אם יש אמון ביני לבינך, אנחנו לא נדאג רק להישרדות האישית שלנו, אלא נדאג גם אחד לשני ובכך נשפר משמעותית את הסיכוי שלנו לשרוד יחד כקבוצה.

מדובר בעיקרון אוניברסלי שהוא מפתח להצלחה של הישרדות המין האנושי ושל בעלי חיים בטבע

אפשר לקרוא עוד על עיקרון ההדדיות במאמר על חוק המשיכה.

וכאן יש 12 טיפים מעשיים להתפתחות אישית שישנו לך את החיים.

שלוש המוחות


אבולוציה והתפתחות הם תהליך איטי וארוך מאוד, לעומת זאת התפתחות הטכנולוגיה שלנו היא כל כך מהירה שהאבולוציה לא הספיקה לתכנת ולהכניס בנו את ההתאמות לעידן המודרני.

במרכז המוח בגרעין, אנחנו עדיין עם המוח הקדום הרפטלי שפועל ברמת האינסטינקטים כאשר הדחפים היחידים שלו הם ביטחון, הישרדות והיתרבות.

עליו התפתחו שני מוחות נוספים, המוח הרגשי והמוח החדש ביותר, ההגיוני והמחושב ומה שקרה הוא שהמוח הרגשי תפס פיקוד על השאר והוא האחראי והקובע בכל החלטה, שיקול ושאלה שתצוץ בראשנו.

תפקידו של המוח הלוגי הוא לספק חיזוקים וסיבות "הגיוניות" לכל החלטה של המוח הרגשי.

אנחנו מתוכנתים להרגיש טוב עם עצמנו כשאנחנו עוזרים למישהו ומקבלים חזרה פידבק חיובי. המוח שלנו מתגמל אותנו במנת הורמון הדופמין שהוא הורמון הכיף והשמחה.

הסיבה שמשווקים ומפרסמים מתעניינים במדע ההתנהגות של בני האדם היא שיש הרבה פרצות אבטחה בפסיכולוגיה שלנו ובעיקרון ההדדיות.

הם הבינו שאנחנו קונים כאשר המוח הרגשי קובע מחליט לקנות ולכן מפרסמים ומשווקים מנסים להצחיק אותך, לרגש אותך, להדהים ולגרום לך להתחבר רגשית לתכנים שלהם.

לפעמים הם ינסו גם להרגיז או להעציב אותך ולפעמים גם לזעזע רק כדי להניע אותך לפעולה וגם לגרום לך להרגיש בנוח "להחזיר" להם חזרה.

לדאוג "להישרדות" שלהם דרך גיהוץ כרטיס האשראי שלך שקנית את המוצרים שלהם.

לסיום אתגר!


יש לי אתגר בשבילך ואני מבקש ממך לקחת אותו ברצינות. האתגר הוא לחפש ולעזור לכמה שיותר אנשים במהלך החודש הקרוב ועדיף לרשום את זה על דף מטרה שיהיה אתך כל הזמן בכיס, בתיק או בארנק.

למה לקחת את האתגר?

כדי להפוך את זה להרגל. כדי להפוך התנהגות כלשהי להרגל צריך לחזור על ההתנהגות הזאת כמה שיותר פעמים.

יש מחקרים שטוענים שזמן המינימום הוא באזור ה-30 יום. בכל מקרה דבקות והתמדה היא המפתח.

על פי מחקרים, אנשים שעברו לדירה חדשה דיווחו שרק אחרי כחודש הם התרגלו אליה והתחילו באמת להרגיש בבית.

אנשים שעברו ניתוח פלסטי בפניהם טוענים שחודש הוא בערך הזמן שלקח להם להתרגל לפנים החדשות שלהם במראה.

אנשים שעוברים ניתוח לקטיעת גפה מספרים שהם ממשיכים להרגיש את הגפה שנקטעה ואת כאבי הפנטום לתקופה של כחודש.

המוח שלנו פועל בצורה תבניתית. אם אנחנו עושים משהו בתדירות גבוהה ובהתמדה, תת המודע הופך את הפעולה להרגל שיעבוד בצורה אוטומטית.

ההטבות שבלהתנדב ובלעזור לא יאחרו להגיע.

זה ישפר משמעותית את מצב הרוח שלך כי מסתבר על פי מחקרים שמצב רוח טוב הופך אותנו לחכמים יותר, יצירתיים יותר ועמידים בהרבה בפני פיתויים של הרגלים פחות רצויים כי הרצון בסיפוק מידי מתחלף בהשקעה לטווח הארוך והרחוק.

כן, עיקרון ההדדיות מתחיל לפעול לטובתך כל כך מהר.

אז כדי לסכם, למדנו על עקרונות ששילוב שלושתם יחד יוצרים את מפתח להצלחה:

  1. לא לוותר ולהרים ידיים.
  2. ליישם את עיקרון ההדיות.
  3. לפתח אמון בינך לבין קהל היעד.

בהצלחה.

 

כתיבת תגובה